רש"י על חולין ס״ח א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ס״ח ע״א:א׳ רש"י על חולין ס״ח ע״א:ג׳ »

2 חוֹתֵךְ מֵעוּבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ – מוּתָּר בַּאֲכִילָה, מִן הַטְּחוֹל וּמִן הַכְּלָיוֹת – אָסוּר בַּאֲכִילָה. זֶה הַכְּלָל: דָּבָר שֶׁגּוּפָהּ – אָסוּר, וְשֶׁאֵינָהּ גּוּפָהּ – מוּתָּר.

פירוש רש"י על חולין ס״ח א:ב׳

2 חותך מעובר שבמעיה - והניח החתיכה בתוכה:

3 מותר - בשחיטתה כדיליף בגמרא מכל בבהמה תאכלו:

4 מן הטחול ומן הכליות - של בהמה עצמה:

5 אסור באכילה - ואע"פ שהניחו בבהמה לא הותר בשחיטתה. להכי נקט טחול וכליות משום דמידי דלא מיטרפא הוא:

« רש"י על חולין ס״ח ע״א:א׳ רש"י על חולין ס״ח ע״א:ג׳ »